מכון CBT

פסיכולוג קוגניטיבי-התנהגותי

הפרעות חרדה

התקפי פאניקה (Panic Attacks) ותסמיניהם
התקפי חרדה, המכונים התקפי פאניקה בחוגי בריאות הנפש, הם מקרים של פאניקה או פחד קיצוניים. התקפי פאניקה מתרחשים בדרך כלל בפתאומיות וללא אזהרה מוקדמת. לעתים קיים גורם מעורר ברור – היתקעות במעלית, לדוגמה, או הרהור בנאום החשוב שעליך לשאת בתוך כמה שעות – אך במקרים אחרים, ההתקפים מגיעים כרעם ביום בהיר.

התקפי פאניקה מגיעים לשיאם לרוב בתוך עשר דקות, ולעיתים רחוקות נמשכים יותר מחצי שעה. אך במשך פרק זמן קצר זה, האימה עלולה להיות כה חמורה עד כי האדם ירגיש כאילו הוא עומד למות או לאבד שליטה לחלוטין. התסמינים הפיזיים הם לכשעצמם כל-כך מפחידים, שאנשים רבים מאמינים כי הם לוקים בהתקף לב. כשהתקף הפאניקה מסתיים, האדם שלקה בו עשוי לדאוג מפני התרחשות של התקף נוסף, בייחוד במקום ציבורי שבו אין עזרה זמינה או שממנו לא ניתן לברוח בקלות.

    עם תסמיני התקף פאניקה נמנים:
  • התפרצות של פאניקה משתקת
  • הרגשה של אובדן שליטה או שיגעון
  • דפיקות לב חזקות או כאב בחזה
  • הרגשה כאילו אתה עומד על סף איבוד ההכרה
  • קשיי נשימה או הרגשת חנק
  • נשימת יתר
  • גלי חום או קור
  • רעידה
  • בחילה או כאבי בטן
  • הרגשת ניתוק או חוסר מציאות
הפרעת פאניקה (Panic disorder)
הפרעת פאניקה מאופיינת על-ידי התקפי פאניקה בלתי-צפויים חוזרים, וכן פחד מפני התקף חוזר. להפרעת חרדה עשויה להתלוות גם אגורפוביה, שהיא פחד מהימצאות במקומות שבהם יהיה קיים קושי להשיג עזרה או לברוח, במקרה של התקף פאניקה. הסובלים מאגורפוביה נמנעים בדרך כלל ממקומות ציבוריים, כגון מרכזי קניות, או ממקומות סגורים, כגון מטוסים.

הפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder) אם אתה סובל מפחד מתיש מכך שאחרים יראו אותך באור שלילי ומפני השפלה פומבית, ייתכן כי אתה סובל מהפרעת חרדה חברתית, המכונה גם "חרדה חברתית". הפרעת חרדה חברתית עשויה להיראות כביישנות קיצונית. במקרים חמורים, הסובלים מההפרעה נמנעים לגמרי מסיטואציות חברתיות. חרדת ביצועים (הידועה יותר בשם "פחד במה" או "פחד קהל") היא הסוג הנפוץ ביותר של חרדה חברתית.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
  • טיפול קוגנטיבי מבוסס על הרעיון שדרכי חשיבה מסוימות יכולות לעורר, או "לתדלק", בעיות נפשיות מסוימות, כגון התקפי חרדה ואגורפוביה. המטפל עוזר למטופל להבין את תבניות המחשבה הנוכחיות שלו. ובייחוד לזהות רעיונות או מחשבות מזיקים, לא מועילים ו"שקריים", העולים בו. לדוגמה, הרעיונות שייתכן שחולפים בראשך בתחילתו של התקף חרדה, אמונות מוטעות לגבי התסמינים הפיזיים, האופן שבו אתה מגיב לתסמינים, וכו'. המטרה היא לאחר מכן לשנות את אופן החשיבה והימנעות מרעיונות אלה. מטרה נוספת היא להפוך את תבניות המחשבה למציאותיות ומועילות יותר.

  • מטרתו של טיפול התנהגותי היא לשנות דפוסי התנהגות מזיקים או לא מועילים. גישה זו עשויה להיות מועילה במיוחד אם אתה סובל מאגורפוביה המלווה בהפרעת חרדה, הגורמת לך "להימנע" מסיטואציות או מקומות שונים. המטפל גם מלמד אותך כיצד לשלוט בחרדה בעת ההתמודדות עם הסיטואציות והמקומות המעוררים בך חרדה. לדוגמה, באמצעות טכניקות נשימה.

 

ניתן לקרוא עוד אודות הטיפול בחרדות באתר של מכון CBT

 

 




סניפים